<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' מזוזה</h1>
<h2>דף כג:</h2>
וגרסי' בפרק במה מדליקין [שבת כ"ג ע"ב] הרגיל במזוזה זוכה לדירה נאה, הרגיל בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקדוש היום זוכה וממלא גרונו יין. אמר רבא [מנחות ל"ג ע"ב] מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח, מאי טעמא רבנן אמרי כדי שיגיע במזוזה מיד, ר' חנינא מסורא אמר כי היכי דתינטריה. אמר ר' חנינא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ, והב"ה אינו כן אלא ישראל מבפנים והב"ה משמרן מבחוץ, שנאמר ה' שומריך ה' צלך על יד ימינך. ובגמרא דבני מערבא במסכת פאה [פ"א ה"א] ארטבן שלח ליה לרבינו הקדוש חדא מרגליתא אטימטון, אמר ליה שלח לי מילא טבא דכוותה, שלח ליה מזוזתא, שלח ליה אנא שלחית לך מילא דלית לה טימי ואת שלחית לי מילא דשויא חד פולא, שלח ליה חפצי (כ') וחפציך לא ישוו בה, ולא עוד [אלא] דאת שלחית לי מילא דאנא צריך למינטרא, ואנא שלחית לך מילא דאת דמיך ומנטרא יתך, שנאמר בהתהלכך תנחה בשכבך תשמור עליך. ואמר רב ששת [מנחות מ"ד ע"א] כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה וכתבתם וכתבתם.
